באלי היא אחד מיעדי הגלישה הטובים בעולם, וזו לא הגזמה. תוך נסיעת קטנוע אחת אתם יכולים לעבור מגלים רכים שמתאימים לשיעור ראשון, ועד גלי ריף עוצמתיים שגולשים מקצוענים טסים לכאן במיוחד בשבילם. בפעם הראשונה שלי כאן בזבזתי יומיים על אותו חוף עד שהבנתי כמה שונים החופים זה מזה. אז ריכזתי לכם את חופי הגלישה הכי שווים בבאלי, מסודרים לפי אזור ולפי רמה, כדי שתדעו בדיוק לאן ללכת.

אם אתם רק מתחילים, שווה לקרוא קודם את המדריך הנפרד על גלישה למתחילים בבאלי. וכאן, נתחיל מהדרום הפראי.

חצי האי בוקיט: ממלכת הריף למתקדמים

הקצה הדרומי של באלי, חצי האי בוקיט, הוא בית לחופי הגלישה האייקוניים ביותר באי. כל אלה הם גלי ריף, כלומר שונית אלמוגים מתחת למים, ומתאימים בעיקר לגולשים מנוסים.

  • אולואטו (Uluwatu): הכוכב הגדול. גל שמאלי ארוך ועוצמתי מתחת למצוק מקדש מרהיב. נכנסים למים דרך מערה. אווירת גלישה אגדית, אבל לא למתחילים. העונה הטובה: אפריל עד אוקטובר.
  • פאדנג פאדנג (Padang Padang): גם הוא נקרא “Bali Pipeline”. גל מהיר וחלול שמתאים לגולשים מתקדמים מאוד. ליד החוף יש גם נקודה קלה יותר שנקראת Baby Padang. כניסה לחוף בערך 15 אלף רופיה (כ-4 שקל).
  • בינגין (Bingin): גל ריף קצר ותלול, יפהפה, עם חוף קטן בתחתית מצוק. יורדים אליו מאות מדרגות. אווירה רגועה של בתי קפה על המצוק.
  • דרימלנד (Dreamland): חוף רחב יותר וגלים מעט סלחניים יותר מהשכנים, אבל עדיין מומלץ לגולשים עם ניסיון. גישה קלה יחסית והרבה שטח חוף.

גולשים יושבים על המים מתחת למצוק התלול של חוף בינגין בחצי האי בוקיט בבאלי בשעת אחר הצהריים

קוטה וסביבתה: שדרת המתחילים

אם בוקיט הוא למקצוענים, קוטה הוא הבית של המתחילים. וזה לא במקרה.

  • קוטה (Kuta): התחתית כאן חולית ולא ריף, מה שהופך נפילות לבטוחות. הגלים רכים, עקביים ומגיעים בשורות נוחות לתרגול. הגישה למים פשוטה ישר מהחוף, ויש עשרות בתי ספר לגלישה לאורך הטיילת. זה המקום שבו רוב הישראלים גולשים בפעם הראשונה.
  • לג׳יאן וסמיניאק (Legian / Seminyak): המשך החוף צפונה מקוטה, אווירה דומה אבל קצת פחות צפוף. גם כאן תחתית חולית וגלים ידידותיים, טוב למתחילים ולבינוניים.

הטיפ שלי: בקוטה גלשו מוקדם בבוקר. המים נינוחים יותר, פחות אנשים, והאור פשוט יפה. בצהריים זה הופך לים של גולשים מתחילים, ולפעמים די עמוס.

צ׳נגו: לב סצנת הגלישה הצעירה

צ׳נגו היא בירת ההיפ של באלי, ומלאה בגלישה. האזור מציע כמה נקודות שונות במרחק הליכה זו מזו:

  • Batu Bolong: הנקודה הידידותית ביותר בצ׳נגו. גלים נעימים, תחתית חלקה יחסית, מתאים למתחילים ולבינוניים. הכי עמוס, אבל גם הכי כיף לתרגל.
  • Old Man”s: ממש לידו, גל קצת יותר חזק שמתאים לבינוניים. מקיף אותו אחד מבארי החוף הכי מפורסמים באי, אז אחרי הגלישה יש בירה ושקיעה.
  • Echo Beach (Batu Mejan): כאן זה כבר ריף, וגלים חזקים יותר לגולשים מנוסים. פחות סלחני, יותר רציני.

צ׳נגו מושלמת אם אתם רוצים גם לגלוש וגם להיות בלב אווירת בתי הקפה והחיים הצעירים. אפשר לשכור קרש על החוף בערך בין 50 אלף ל-100 אלף רופיה לשעתיים (כ-12 עד 23 שקל).

הצד המזרחי: כשהרוח מתהפכת

כשמגיעה העונה הרטובה (נובמבר עד מרץ) והרוח מתהפכת, החוף המזרחי הוא המקום לגלוש בו.

  • קרמס (Keramas): הגל המתקדם המוביל במזרח. גל ימני מהיר ועוצמתי שמושך מקצוענים, ואפילו מארח תחרויות עולמיות. ריף, ולגולשים מנוסים בלבד. בונוס: אפשר לגלוש כאן גם בלילה תחת תאורה.
  • סנור (Sanur): רגוע יותר, גל ריף שעובד היטב בעונה הרטובה ומתאים יותר לגולשים בינוניים שמחפשים מקום שקט מהמערב הסואן.

חופים ייחודיים שכדאי להכיר

שני חופים שלא מתאימים לכל קטגוריה, אבל שווים ציון:

  • מדווי (Medewi): בחוף המערבי הרחוק, כשעתיים וחצי צפונה מקוטה. גל שמאלי ארוך במיוחד על ריף אבנים, אווירה כפרית ושקטה לחלוטין, רחוק מההמון. מתאים לבינוניים ומעלה שמחפשים חוויה אותנטית בלי קהל.
  • נוסה למבונגן (Nusa Lembongan): אי קטן ממול לבאלי, נסיעת סירה קצרה. כאן יש כמה גלי ריף מצוינים כמו Shipwrecks ו-Lacerations, רובם לגולשים מנוסים. שילוב מנצח של גלישה ואי טרופי שקט.

גל שמאלי ארוך נשבר על ריף האבנים בחוף מדווי הכפרי במערב באלי, עם דקלים ברקע

טבלת השוואה מהירה

חוףאזוררמהסוג תחתיתעונה מומלצת
קוטהדרוםמתחיליםחולאפריל עד אוקטובר
צ׳נגו (Batu Bolong)מערבמתחילים עד בינונייםחול / ריףאפריל עד אוקטובר
דרימלנדבוקיטבינונייםריףאפריל עד אוקטובר
בינגיןבוקיטמתקדמיםריףאפריל עד אוקטובר
אולואטובוקיטמתקדמיםריףאפריל עד אוקטובר
פאדנג פאדנגבוקיטמקצועניםריףאפריל עד אוקטובר
קרמסמזרחמתקדמיםריףנובמבר עד מרץ
מדווימערב רחוקבינוניים ומעלהריף אבניםאפריל עד אוקטובר
נוסה למבונגןאי סמוךמתקדמיםריףאפריל עד אוקטובר

כמה טיפים לפני שיוצאים למים

  • תכננו לפי הגאות: חופי הריף בבוקיט מסוכנים בגאות נמוכה, כשהשונית רדודה. בדקו אפליקציית גאות (כמו Magicseaweed) לפני שאתם נוסעים.
  • נעלי ריף: על כל גל ריף, נעלי ריף יחסכו לכם חתכים ושריטות מהאלמוגים.
  • כבוד בלייןאפ: בנקודות המפורסמות יש המון גולשים. למדו את כללי העדיפות (מי שקרוב לשובר הגל קודם), ואל תיכנסו לגל של מישהו אחר.
  • התחילו נמוך: גם אם אתם בטוחים בעצמכם, היכרות עם חוף חדש מתחילה בצפייה. שבו עשר דקות, ראו איפה הגלים נשברים ואיפה הזרמים, ורק אז נכנסים.

באלי באמת נותנת לכם את כל הרמות במקום אחד, וזה מה שהופך אותה כל כך מיוחדת לגלישה. אז עכשיו השאלה האמיתית: מאיזה חוף אתם הולכים להתחיל?