הגעתי לאמד אחרי שבועיים של חופי דרום הומים, מסיבות ופקקים, וברגע שהכביש המתפתל ירד אל החוף המזרחי, הרגשתי את הכתפיים נרגעות. אמד היא רצועה של כפרי דייגים קטנים בקצה המזרחי של באלי, רחוקה מההמון, עם חופי חול שחור געשי, מים שקטים, ושוניות אלמוגים שהפכו אותה לאחד היעדים האהובים על צוללנים. זה לא מקום של אטרקציות רועשות. זה מקום של זריחות, שנירקול שקט וקצב שנעלם משאר האי.
אם אתם מחפשים את הצד הרגוע, האותנטי והתת ימי של באלי, אמד היא בדיוק זה. במדריך הזה אני לוקח אתכם דרך הדייוינג, הספינות הטבועות, כפרי הדייגים, הזריחה על הר אגונג ואיפה כדאי לישון.
למה דווקא אמד
אמד שונה מכל מקום אחר בבאלי בכמה דברים. ראשית, החול שחור, תוצאה של פעילות געשית של הר אגונג הסמוך, וזה נותן לחופים מראה דרמטי ושונה. שנית, אין כאן גלים גדולים כמו בדרום, אלא מפרצים שקטים ומוגנים, מה שהופך את המים למושלמים לשנירקול ולצלילה. ושלישית, הקצב. אמד היא רצף של כפרים קטנים (אמד עצמה, ג׳מלוק, ליפה, בונוטן), ובכולם החיים סובבים סביב הים, הדיג והתיירות השקטה.
אני אוהב את אמד בדיוק בגלל מה שאין בה: אין מועדוני חוף ענקיים, אין תורים, אין לחץ. יש ים, הרים, וכפרי דייגים שממשיכים לחיות את חייהם. מי שמחפש אקשן ימצא אותו בדרום. מי שמחפש שקט אמיתי, ימצא אותו כאן.
דייוינג ופרידייווינג: הסיבה שכולם באים
אמד היא בירת הצלילה של מזרח באלי, ובצדק. המים שקטים, הראות מצוינת בעונה היבשה, והשוניות עשירות בחיים. יש כאן עשרות מרכזי צלילה, וגם אם מעולם לא צללתם, אפשר לעשות קורס דייב מבוא או צלילת ניסיון (Discover Scuba) בעלות של בערך בין 700 אלף ל-1.2 מיליון רופיה (כ-164 עד 280 שקל).
אמד הפכה גם למרכז פרידייווינג (צלילה חופשית בעצירת נשימה) מהמובילים באסיה. המפרצים העמוקים והשקטים, יחד עם בתי ספר מקצועיים, מושכים אנשים מכל העולם ללמוד לצלול עמוק בלי מיכל אוויר. ניסיתי שיעור מבוא, וזו חוויה אחרת לגמרי מצלילת סקובה: שקטה, פנימית וכמעט מדיטטיבית.
לכל מי שרוצה להבין לעומק את עולם תת המים בבאלי, יש לי מדריך נפרד על שנירקול ודייוינג בבאלי עם כל האתרים הטובים באי.
הספינה היפנית וה-USAT Liberty בטולמבן
שתי טבועות הופכות את אמד למיוחדת. הראשונה היא הספינה היפנית הטבועה (Japanese Wreck), ממש באמד, קטנה ורדודה. אפשר לראות אותה בשנירקול פשוט מהחוף, בלי ציוד צלילה, וזה מה שעשיתי בבוקר הראשון שלי. השונית שצמחה עליה מלאה בדגים, וזה אתר נהדר למתחילים.
השנייה היא הכוכבת הגדולה: USAT Liberty בטולמבן (Tulamben), כעשרים דקות צפונה מאמד. זו ספינת מטען אמריקאית מתקופת מלחמת העולם השנייה, באורך כמאה ועשרים מטר, שטבעה אחרי שנפגעה מטורפדו ב-1942. היום היא אחד מאתרי הצלילה המפורסמים בעולם, מכוסה אלמוגים ומלאה בחיים. הגדולה והעומק שלה מתאימים לצוללנים מנוסים, אבל את החלק הרדוד אפשר אפילו לראות בשנירקול. רוב המתאכסנים באמד עושים יום צלילה בטולמבן בנפרד.
הטיפ שלי לצלילה בטולמבן: מגיעים מוקדם בבוקר, רגע אחרי הזריחה, לפני שקבוצות היום מגיעות מהדרום. אז המים הכי שקטים, הראות מצוינת, והאתר כמעט פנוי. צללתי שם בשבע בבוקר וכמעט הרגשתי שהאונייה כולה שלי. בנוסף, טולמבן רדודה יחסית קרוב לחוף, כך שגם מי שעושה רק שנירקול יראה חלק מהמבנה ומהחיים שצמחו עליו.
כפרי דייגים וזריחה על הר אגונג
מעבר למים, אמד מציעה משהו שכמעט אבד בבאלי: מבט אל החיים האמיתיים. כפרי הדייגים לאורך החוף עדיין חיים מהים. כל בוקר ובכל ערב יוצאות וחוזרות סירות הג׳וקונג (jukung) הצבעוניות, סירות עץ צרות עם מצופים בצדדים, וזה מחזה יפהפה. הסתובבתי בין הכפרים, ראיתי דייגים מתקנים רשתות ומלח מתייבש בשמש, וזה הרגיש אמיתי לחלוטין.
הרגע הכי יפה הוא הזריחה. אמד פונה מזרחה, ומאחורי הים מתנשא הר אגונג, הר הגעש הגבוה והקדוש ביותר בבאלי. כשהשמש עולה מאחורי ההר ומאירה את הסירות על החול השחור, מתקבלת אחת התמונות החזקות באי. אני קמתי מוקדם, לקחתי קפה אל החוף, וצפיתי באור הראשון. בעיני זו הסיבה לבדה לישון באמד ולא רק לעבור בה.
אם אגונג והמקדשים מסקרנים אתכם, יש לי מדריך על מקדשי באלי, כולל מקדש למפויאנג המפורסם עם שער השמיים, שנמצא לא רחוק מאמד.
איפה לישון באמד ולמי היא מתאימה
הלינה באמד פרושה לאורך רצועת החוף, מאמד עצמה ועד הכפרים הסמוכים. רוב המקומות קטנים, משפחתיים ועם נוף לים. הנה החלוקה:
| סוג לינה | מחיר ללילה | למי מתאים |
|---|---|---|
| בית הארחה / הומסטיי פשוט | 150 אלף עד 350 אלף רופיה (35 עד 82 שקל) | צוללנים, מטיילי תקציב |
| בנגלו או חדר עם נוף לים | 400 אלף עד 900 אלף רופיה (94 עד 210 שקל) | זוגות, חופשה שקטה |
| ריזורט קטן עם בריכה | מ-1.2 מיליון רופיה (כ-280 שקל) ומעלה | פינוק, נוף, שקט מוחלט |
אמד מתאימה במיוחד לצוללנים, לזוגות שמחפשים שקט, ולמטיילים שכבר ראו את הדרום ורוצים את הצד האותנטי של האי. היא פחות מתאימה למי שמחפש חיי לילה, קניות או הרבה אטרקציות יבשה. אם אתם מתלבטים איך לשבץ אותה במסלול, המדריך על איפה לישון בבאלי עוזר להבין את ההיגיון של חלוקת הימים בין הדרום, אובוד והמזרח.
איך מגיעים ומתניידים
אמד רחוקה. מנמל התעופה או מהדרום הנסיעה אורכת בערך שלוש שעות עד שלוש וחצי, ומאובוד בערך שעתיים. רוב המטיילים מזמינים נהג פרטי בעלות של בערך בין 500 אלף ל-800 אלף רופיה (כ-117 עד 187 שקל) לכיוון. בגלל המרחק, אמד היא לא יעד ליום אחד אלא ללינה של לפחות יומיים או שלושה.
בתוך אמד, הדרך הנוחה להסתובב היא בקטנוע, בעלות של בערך בין 60 אלף ל-90 אלף רופיה ליום (כ-14 עד 21 שקל). הרצועה ארוכה והכפרים מרוחקים זה מזה, אז קטנוע נותן חופש אמיתי. הכבישים שקטים יחסית, אבל מתפתלים ולפעמים תלולים, אז כדאי לקרוא את המדריך על השכרת קטנוע ורכב בבאלי. גראב וגוג׳ק כמעט לא פעילים כאן, אז סומכים על תחבורה מקומית.
אמד היא המתנה למי שמוכן לנסוע רחוק כדי למצוא את באלי השקטה. אז אחרי כל המסיבות והפקקים של הדרום, האם אתם מוכנים להקדיש כמה ימים לחוף השחור והשקט במזרח?
